העתידים - שהם מזומנים לעורר אבלם, כמו: ועתדה בשדה לך. ועתידותיהם שוסיתי. ונו"ן לויתן מקום מ"ם ועניינו: אבל. ובדברי רבותינו ז"ל: אשה לא תעורר לויתה במועד. ויש אומרים: כי על אנשי ספינה שחשבה להישבר מדבר, שקללו היום שנכנסו בה, שהם עתידים שיאכלם לויתן והוא מין דג גדול. והקרוב, כי אוררי יום הם הספדנים בכל לשון, שיקללו הימים.
יקבהו וגו׳. הספדנים המאררים בהספדם את יום מיתת המת אשר יספדוהו ומוכנים המה לעורר אבלות ולמדו לשונם לארר ולקלל המה יקבוהו את הלילה ההוא:
יקבהו. ענין קללה כמו לכה קבה לי (במדבר כ״ב:י״א):
העתידים. המוכנים כמו להיות עתידים ליום הזה (אסתר ג׳:י״ד):
עורר. מל׳ התעוררות:
לויתן. ענין אבלות ובירושלמי לא תעורר אשה לויתה במועד (מ״ק פרק משקין):
יקבוהו, אחר שלבסוף יקבוהו ויקללוהו אוררי יום הילדים שיולדו ע"י זיוג זה הם יקבוהו, אשר העתידים עורר לויתן שכל העתידים להזדוג בו בלילה הזה יהיה לויתן וחבורם ערירי, ולא יולדו ממנו תולדות רק ערירים יהיו בלא בנים:
לויתן. אבלם:
