יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֢י נִ֫שְׁפּ֥וֹ יְקַו־לְא֥וֹר וָאַ֑יִן וְאַל־יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃

נשפו - תמצא מלת נשף להתחלת הלילה ולאחריתו.

בעפעפי שחר - יש אומרים: כמו: השקפה, וכמוהו: התעיף עיניך בו ואיננו. והנכון שהוא על דרך משל בעינים, והשחר דמה להם והענין, כאשר יפתח השחר עפעפיו כעינים, שיש להם עפעפים והוא האישון ונקרא עפעף על שם החור.

כוכבי נשפו. אף הכוכבים הגדולים הנראים בתחלת הלילה ובסופו גם המה יהיו חשוכים בהלילה ההוא עם כי אורם רב עד שלא ימנע הראותם בעבור קצת האורה אשר היא בתחלת הלילה ובסופו:

יקו. הלילה ההוא יקוה שיבא אחריו אור השמש ולא יהיה כי לא תזרח השמש ביום שלאחריו ואפ׳ בבקיעת השחר וזהרו לא יראה הלילה ההוא כי לא יאיר אחריו אור השחר:

נשפו. תחלת הלילה וסופו שניהם קרואים נשף ובדרז״ל תרי נשפי הוו וכו׳ (ברכות ג) והוא ענין חשך כמו בנשף בערב יום (משלי ז׳:ט׳):

בעפעפי. הוא אישון העין והושאל לבקיעת אור השחר והוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם יגלה השמש שהוא נראה כפתיחת העין:

יחשכו, אחר שקלל את היום בפ"ע ואת הלילה בפ"ע מתחיל לקלל גם עת הנשף והשחר שבו יתחברו היום והלילה בתחלתם ובסופם, יחשכו כוכבי נשפו הם הכוכבים המאירים בתחלת הלילה בהשקע השמש, וגם יקוה הלילה הזה לאור השחר שיאיר בסוף הלילה, ואין כי לא יעלה השחר בו, ואל יראה מצייר במליצתו את הלילה כעור ואין עינים, אשר בכל בקר יראה אור ע"י שיתן לו השחר את עיניו ועפעפיו, ובעפעפים של השחר הוא רואה את האור הזורח באילת השחר, יאמר שהלילה הזה לא יתן לו השחר את עפעפיו לראות בם אור בקר כי לא יאיר הבקר בו:

ככבי נשפו. הם הככבי' הגדולים הנראים בתחלת הלילה ובסופה ולא ימנע הראותה האור הנמצא אז:

ואל יראה בעפעפי שחר. ר"ל שלא יבקע השחר: