הַֽיְסֻפַּר־ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃

היסופר לו - ענינו אין צריך שיספר לו אדם, אם אמר איש בלבו, כי יחסר ממנו לא יועילנו. ורב האיי גאון ז"ל אמר: כי יבולע על השמש.

היסופר לו. ר״ל מה לנו לערוך עמו משפט וכי מהצורך לספר לו אשר אדבר הלא הכל ידוע לו:

אם אמר. וכי אמר איש דבר אשר יסתר ממנו והוא כפל ענין במ״ש:

יבולע. ענין ההסתר כמו כבלע את הקדש (במדבר ד׳:כ׳):

היספר לו, וכי ראוי שיסופר לו אם אדבר כן, לאמר שלא ארצה לערך ולהתוכח בזה, בעת שאמר איש כי יבולע, בעת שבא איש להכחיש את ההשגחה ואמר שהוא מבולע ומכוסה ונסתר מעיני ה', ואין ה' משגיח עליו, הכי גם אז אדבר כן לאמר שלא נערוך ונתוכח מפני חשך? זה אינו ראוי, שהגם שאין אנו משיגים בעניני האלהות והוא חשך בעינינו. בזה אור נגה עלינו לדעת שלא יבולע ויסתר שום דבר מעיניו והוא צופה את כל הפרטים, ובזה ראוי שנערך ונתוכח, כי בזה יש אור ודעת ברור:

יבולע. ישחת: