וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א־רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃

ועתה לא ראו אור - והנה אין כח בידם אפילו לראות האור כשהעבים בשחקים, ובהיר שב לשמש והוא מן בהרות, עד שיבוא רוח ותטהר העבים.

ועתה. כשבא להשלים דבריו אמר ועתה אומר אני דרך כלל הנה לפעמים לא ראו אנשים אור השמש והוא כאשר יכסנו הענן ועם כי בהיר הוא במקומו בשחקים ומזהיר מאד אבל כאשר עברה רוח ותטהר את השחקים מן הענן אז יראוהו והוא מקרא קצר ומובן מאליו:

בהיר. מאיר ומזהיר:

ועתה, ששלשת הריעים חדלו מלהתוכח על פרט זה, כאילו גם בזה יש חשך וחסרון ידיעה, לא ראו אור כי באמת בזה יש אור והם לא ראוהו, האור הזה (ר"ל ידיעה הזאת) בהיר הוא בשחקים, האור עצמו הוא בהיר בשחקים, וגם אין ענן מכסהו מנגד העין הרואה, כי רוח עברה ותטהרם, כי נטהרו השחקים מן העננים המכסים את האור, ר"ל שדבר זה שה' משגיח הוא אור נראה ולא יכסהו ענני הסכלות ועבי טענות המכחישים, שכבר עברו העננים על ידי רוח הוכוח של אליהוא:

בהיר. זך ומבהיק: