וַיהֹוָ֗ה שָׁ֚ב אֶת־[שְׁב֣וּת] (שבית) אִיּ֔וֹב בְּהִֽתְפַּֽלְל֖וֹ בְּעַ֣ד רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֧סֶף יְהֹוָ֛ה אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לְאִיּ֖וֹב לְמִשְׁנֶֽה׃

שב את שבות איוב - שהיה נשבה ביד השטן, הוציאו מרשותו.

בהתפללו בעד רעהו. בעבור כי התפלל בעד כל ריע וריע שלו לזה שב ה׳ את שבותו להיות כמאז כי המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה:

ויוסף. אח״ז הוסיף ה׳ על כל העושר אשר לו עד אשר הגיע למשנה ממה שהיה לו מאז:

שבות. מלשון השבה:

למשנה. לכפל כמו וכסף משנה (בראשית מג):

(י-יב) וה', ובזכות זה שמחל על עלבונו והתפלל בעדם, באתהו טובה שלא לבד ששב את שבותו, כי גם הוסיף את כל אשר לאיוב למשנה, וכפי הנראה מחז"ל לא נשללו הקנינים ולא מתו בניו רק השטן הסתירם מנגד פניו ושלח אליו מלאך לבשרו הבשורות הרעות, וכל קניניו ובניו היו כל משך זמן ההוא ביד השטן, ועז"א את כל אשר לאיוב כי היו הקנינים הקודמים, ועתה הוסיף עליהם עד שהיו למשנה, וכמו שמפרש שהיה לו ארבעה עשר אלף צאן וכו' הכל כפול מהקודם: