כַּאֲשֶׁ֨ר אֵֽינְךָ֤ יוֹדֵ֙עַ֙ מַה־דֶּ֣רֶךְ הָר֔וּחַ כַּעֲצָמִ֖ים בְּבֶ֣טֶן הַמְּלֵאָ֑ה כָּ֗כָה לֹ֤א תֵדַע֙ אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־הַכֹּֽל׃

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְגוֹ'. כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְלֵאָה. דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָרִים בְּבֶטֶן שֶׁהִיא מְלֵאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לְחוּץ. "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ". הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסוֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ. "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ . . . דֶּרֶךְ הָרוּחַ", כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת. לֹא זוּ גְלוּיָה לְךָ, וְלֹא זוּ גְלוּיָה לְךָ. פְּעָמִים אַתָּה סָבוּר לְהַכִּיר בֶּעָבִים שֶׁיָּבֹא הָרוּחַ, וְאֵינוֹ בָא כַאן, כִּי עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וַהֲרֵי לָשׁוֹן זֶה כְּמוֹ: "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם": "כַּשִּׁפְחָה כַּגְבִרְתָּהּ" "כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר". וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מֻקְדָם לִמְאֻחָר, וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מְאֻחָר לְמֻקְדָּם, אַף כַּאן לָמַד יְדִיעַת הָרוּחַ מִידִיעַת הַבֶּטֶן, כְּלוֹמַר: אֵין לְךָ לִשְׁמֹר אֶת הָרוּחַ לִרְאוֹת בֶּעָבִים: (הַגַּהָ"ה: עִנְיָן זֶה הוּא מְסוֹרָס בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י וּמְהֻפָּךְ, וּצְרִיכִים לְהַגִּיהַּ כְּפִי אֲשֶׁר הוּא בַּסְּפָרִים הַמְּדֻיָּקִים, וְאָז יוּבַן שַׁפִּיר. וְכַךְ הִיא הַנּוּסְחָא הָאֲמִתִּית:

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסוֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ: "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ עֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לְחוּץ, אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה בְּבִטְנָהּ, כַּךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הָרוּחַ. כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת וְכוּ' מִסֵּפֶר שִׂפְתֵי חֲכָמִים):

כַּעֲצָמִים. אינקלשירי"ש בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ "וְעוֹצֵם עֵינָיו":

כָּכָה לֹא תֵדַע וְגוֹ'. אַף גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם לְעִנְיַן עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת כַּךְ עֲלוּמוֹת הֵם מִמֶּךָ וְלֹא תִמָּנַע מִן הַחֶסֶד לִדְאֹג שֶׁמָּא אֶחְסַר מִנְּכָסַי וְאֵעָנִי. לֹא אֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה וְאֶתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתִּי וְאֵעָנִי, לֹא אֶשָּׂא אִשָּׁה וְיִהְיֶה לִי בָנִים וְאֶצְטָרֵךְ לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם:

כאשר. מפרשים אמרו כי כעצמים הוא כעוצם וזה הבל וענינו גוף הילוד טרם יולד וראו עצמים כי הם מוסדי הגוף כי הבשר והעור כמו מלבוש והמלאה הוא ההרה ויתכן שתהיה המלאה תואר לאשה ותהי׳ מלת בטן סמוכה וגם יתכן להיות שתהיה תואר לבטן כי לכולם היא בלשון נקבה בלשון הקדש והיה ראוי להיות הבי״ת הראשון פתוח והשני דגוש וכמוהו לאיש העשיר:

כאשר אינך יודע. כמו שאינך יודע באיזה דרך הרוח מהלך עם כי תשמע קולו, וכמו הולד הנסגר בבטן המלאה שאינך יודע אם הוא זכר או נקבה עם כי תראה בליטת הבטן, ככה לא תדע את וגו׳:

את הכל. רוצה לומר שום דבר ממעשה ה׳ לא תדע ומוסב למעלה לומר אין לך להמתין על הרוח ולפחוד מן הגשמים, כי לא תוכל לדעת מתי יהיו:

אינך. אין אתה:

כעצמים. ענין סגירה וסתימה כמו ועוצם עיניו (ישעיה לג טו):

בבטן המלאה. רוצה לומר המלאה שומן כי לא יוכרו בה העצמות.