קֹהֶלֶת י״א · ו׳

בַּבֹּ֙קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵֽינְךָ֨ יוֹדֵ֜עַ אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אוֹ־זֶ֔ה וְאִם־שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טוֹבִֽים׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְגוֹ'. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בְיַלְדוּתְךָ, לְמַד תּוֹרָה בְזִּקְנוּתְךָ אִם הָיוּ לְךָ תַּלְמִידִים בְּיַלְדּוּתְךָ, יִהְיוּ לְךָ תַלְמִידִים בְּזִקְנוּתְךָ נָשָׂאתָ אִשָּׁה בַת בָּנִים בְּיַלְדּוּתְךָ תִּשָּׂא בַת בָּנִים בְּזִקְּנוּתְךָ. עָשִּׂיתָ צְדָקָה בְיַלְדּוּתְךָ, עֲשֵׂה צְדָקָה בְזִקְנוּתְךָ:

כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר. אִם תַּלְמִידִים וּבָנִים שֶׁבְּיַלְדּוּתְךָ יִתְקַיְּמוּ לְךָ, אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִתְקַיְּמוּ אֶלָּא שֶׁבְּזִקְנוּתְךָ. מָצִינוּ בְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיוּ לוֹ כ"ד אֶלֶף תַּלְמִידִים מִגַּבַּת וְעַד אַנְטִיפְרַס, וְכֻלָּן מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, וּבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם. וּשְׁנָאָהּ לָהֶם. וּלְעִנְיַן הַבָּנִים מָצִינוּ בְאִבְצָן: "וּשְׁלשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו", וְכֻלָּם מֵתוּ בְחַיָּיו. וּבְזִקְנוּתוֹ הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד וְנִתְקַיֵּם לוֹ:

מקור: ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בבקר. ענינו תמיד על שני הפירושים ותי״ו תנח לשון נקבה בעבור היו״ד והענין אל תניח ידיך מן הזרע כי מצאנו מלת הניח יוצא׳ לשני פעלים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בבוקר. לכן בבוקר זרע שדך, וגם בערב אל תנח ידך מן הזריעה, רוצה לומר בכל עת תזרע שדך ולא תמתין על הרוח:

כי אינך יודע. ולא תוכל לדעת איזה הזריעה יהיה כשר וטוב אם זה של בוקר או זה של ערב, ואפשר יהיו שניהם יחד טובים זה כזה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

יכשר. מלשון כשר וטוב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל