בִּקֵּ֣שׁ קֹהֶ֔לֶת לִמְצֹ֖א דִּבְרֵי־חֵ֑פֶץ וְכָת֥וּב יֹ֖שֶׁר דִּבְרֵ֥י אֱמֶֽת׃

בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת. נָתַן לִבּוֹ, וְחָזַר עַל הַדָּבָר, וּמְצָאוֹ:

דִּבְרֵי חֵפֶץ. הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינָי:

וְכָתוּב ישֶׁר. זֶה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְהַנְּבִיאִים:

בקש קהלת למצוא דברי חפץ. היא החכמה העליונה עד שמצא והענין מה חפץ יש בזה שנברא כך ולמה כך:

וכתוב יושר. הוא פירוש וכמוהו על ספר הישר ואיננו אצלנו:

בקש קהלת וגו׳. כל הדברים שהיה חפץ לדעתם היה מבקש למצוא אותם, כי היה מטריח עצמו לעמוד על האמת:

וכתוב יושר. גם היה מבקש ומחפש כתיבת יושר מבלי עול, ודברי אמת מבלי הטעאה, ומהם השכיל מה שהשכיל: