לַכֹּל זְמָן. אַל יִשְׂמַח הָאוֹסֵף בְּהוֹן מֵהֶבֶל, כִּי אִם עַכְשָׁיו הוּא בְיָדוֹ, עוֹד יִירָשׁוּהוּ צַדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן, כִּי לְכָל־דָּבָר יֵשׁ זְמַן קָבוּעַ מָתַי יִהְיֶה:
לְכָל־חֵפֶץ. לְכָל־דָּבָר. כָּל־הַדְּבָרִים קְרוּיִם חֲפָצִים בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה:
לכל זמן. אנשי שקול הדעת יפרשו אלה העתים שהם סמוכות לבן אדם כי חייב אדם לעשות כל דבר בעתו ותחלת העתים וסופם ישחיתו פירושם האחד עת ללדת ועת למות ואחרון את הכל עשה יפה בעתו, ויש אומרים כי אלה השמנה ועשרים עתים כנגד כ"ח צורות גלגל המזלות שהלבנה נראית בהן בכל חדש גם זה הבל והנכון שיש לכל חפץ תחת השמים עת וזמן כי בהשחת המתכונת המולידה ימות הילוד ותתחדש מתכונת תעשירנו והפך העושר כי עתים קצובים הם ובבא העת יתנועע אדם לאשר הוא מוכן לו ותהיין תנועותיו כתנועת הצלם כענין אך בצלם יתהלך איש ואם כן אך הבל יהמיון ופירושו יקבצו ממון וכמוהו מהמון רשעי' רבי' וכן מי אוהב בהמון לא תבואה והראיה השלמת הפסוק יצבור ולא ידע מי אוספם.
לכל זמן. רוצה לומר אין שום דבר בא במקרה והזדמן בזמן זולת זמן כי אם בזמנו בא בעבור סיבה הקודמת:
ועת לכל חפץ. לכל הדברים שהאדם חפץ בו גם לזה יש עת, כי לא בכל עת יחפוץ בדבר אחד כי פעם יחפוץ בדבר מה ופעם בחלופו, וכאשר יפרש במקראות שלאחריו:
תחת השמים. רוצה לומר לכל הדברים הנעשים בזה העולם:
חפץ. ענינו כמו רצון:
