מְלָכִים א׳ א׳ · ד׳

וְהַֽנַּעֲרָ֖ה יָפָ֣ה עַד־מְאֹ֑ד וַתְּהִ֨י לַמֶּ֤לֶךְ סֹכֶ֙נֶת֙ וַתְּשָׁ֣רְתֵ֔הוּ וְהַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יְדָעָֽהּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לֹא יְדָעָהּ. שֶׁהַבְּתוּלָה יָפָה לְחַמֵּם מִן הַבְּעוּלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מִשּׁוּם לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וּכְבָר הָיוּ לוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְעוּלֶמְתָּא שַׁפִּירְתָּא עַד לַחֲדָא וַהֲוַת לְמַלְכָּא קָרִיבָא וּמְשַׁמְשָׁא לֵיהּ וּמַלְכָּא לָא יְדָעָהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ותשרתהו. בדבר החמום:

לא ידעה. כי הבעולה לא תחמם עוד כבתולה, ורבותינו ז״ל אמרו (סנהדדין כב א) שהיתה אסורה עליו, משום שנאמר (דברים יז יז): לא ירבה לו נשים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ידעה. הוא כינוי למשכב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל