וַיַּנַּ֥ח אֶת־נִבְלָת֖וֹ בְּקִבְר֑וֹ וַיִּסְפְּד֥וּ עָלָ֖יו ה֥וֹי אָחִֽי׃

בְּקִבְרוֹ. בְּבֵית קְבוּרָה שֶׁהָיָה לִנְבִיא הַשֶּׁקֶר הַזֶּה בָּעִיר.

וְאָחֵית יַת נְבֵלְתָא בְּקִבְרֵיהּ וּסְפָדוּ עֲלוֹהִי וַי עַל אַחָא:

בקברו. בהקבר אשר כרה נביא הזקן לעצמו:

ויספדו. הנביא הזקן ובניו:

הוי אחי. רצה לומר: צר לי עליך רעי:

הוי. הוא ענין לשון יללה:

ויספדו עליו הוי אחי. יתכן שספדו עליו כל העיר שידעו מה עשה בבית אל ואת הדברים אשר דבר לירבעם או ספדו הנבי' הזקן ובניו עליו: