וְיִמְחֵי יְיָ יַת יִשְׂרָאֵל כְּמָא דְנָאֵיד קַנְיָא בְּמַיָא וִיעַקֵר יַת יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַרְעָא טַבְתָא הָדָא דִיהַב לַאֲבָהַתְהוֹן וַיַגְלִינוּן מֵעִיבַּר פְרָת חֲלַף דַעֲבַדוּ יַת אֲשֵׁרֵיהוֹן מַרְגְזִין קֳדָם יְיָ:
כאשר ינוד הקנה. אשר לרוב רכותו, יתנודד במעט רוח, ויכה את עצמו בהעומד אצלו:
מעבר לנהר. הוא נהר גוזן, כי לשם גלו כמו שנאמר במלכים ב (יז ו, יח א) ובדברי הימים (א ה כו):
מכעיסים. המכעיסים:
ונתש. ענין עקירה, כמו (ירמיהו א י) לנתוש ולנתוץ:
וזרם. יפזרם, כמו (שם טו ז) ואזרם במזרה:
אשריהם. הוא אילן הנעבד:
(טו-טז) השאלות: תחלה אמר שיעניש ישראל בעבור האשרים שעשו, ואח"ז אמר בגלל חטאת ירבעם וירבעם לא עשה אשרות רק עגלים:
והכה ה' אחר שהודיע עונש ירבעם שזה יהיה עתה, הודיע עונש ישראל שיהיה אחר זמן רב, תחלה יכה אותם בימי חזאל (לקמן ב' י"ג ז') אח"כ ונתש את ישראל יעקרם מעל אדמתם ע"י מלך אשור בימי פקח, ואח"כ זרם מעבר לנהר בימי הושע שהגלם סנחריב לעבר הנהר, יען אשר עשו את אשריהם והיו מכעיסים את ה' ר"ל כי על חטא העגלים לא היה מעניש אותם כי הם כמפותים או אנוסים מירבעם, אבל במה שהוסיפו לעשות אשרות שזה לא היה ע"פ ירבעם רק הם עצמם עשאום להכעיס וע"כ ייחס אליהם גם חטא העגלים, וע"כ:
