וְהַמֶּ֨לֶךְ אָסָ֜א הִשְׁמִ֤יעַ אֶת־כׇּל־יְהוּדָה֙ אֵ֣ין נָקִ֔י וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֤בֶן בָּם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א אֶת־גֶּ֥בַע בִּנְיָמִ֖ן וְאֶת־הַמִּצְפָּֽה׃

אֵין נָקִי. אֲפִלּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת.

וּמַלְכָּא אָסָא כְּנַשׁ יַת כָּל דְבֵית יְהוּדָה לֵית דִנְקֵי וּנְטַל יַת אַבְנֵי רָמָתָא וְיַת אֲעָהָא דִי בְנָא בַּעְשָׁא וּבְנָא בְהוֹן מַלְכָּא אָסָא יַת גִבְעֲתָא דִבְנֵי בִנְיָמִן וְיַת מִצְפַּיָא:

השמיע. הכריז להשמיע:

אין נקי. לבל יהיה מי מכולם, נקי ונפטר מלבוא: