וְיֶ֣תֶר כׇּל־דִּבְרֵֽי־אָ֠סָ֠א וְכׇל־גְּב֨וּרָת֜וֹ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וְהֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה הֲלֹא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה רַ֚ק לְעֵ֣ת זִקְנָת֔וֹ חָלָ֖ה אֶת־רַגְלָֽיו׃

וּשְׁאַר כָּל פִּתְגָמֵי אָסָא וְכָל גְבוּרְתֵּיהּ וְכָל דִי עֲבַד וְקִירְוַיָא דִי בְנָא הֲלָא אִינוּן כְּתִיבִין עַל סְפַר פִּתְגָמֵי יוֹמַיָא לְמַלְכָּא דְבֵית יְהוּדָה לְחוֹד לְעִדַן סִיבְתֵיהּ אִתְמְרַע בְּרִגְלוֹהִי:

רק. רצה לומר: בכל דבר היה מוצלח, רק לעת זקנתו וכו׳:

את רגליו. מרגליו, כמו (בראשית מד ד) יצאו את העיר, ומשפטו: מהעיר: