מְלָכִים א׳ י״ח · ל״ז

עֲנֵ֤נִי יְהֹוָה֙ עֲנֵ֔נִי וְיֵֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת־לִבָּ֖ם אֲחֹרַנִּֽית׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי. עֲנֵנִי בָּאֵשׁ, עֲנֵנִי בַּמָּטָר, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: עֲנֵנִי בָּאֵשׁ (וּבַמַּיִם), עֲנֵנִי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים הֵם.

וְיֵדְעוּ וְגוֹ' כִּי אַתָּה ה' וַאֲנִי עַבְדֶּךָ. וּכְשֶׁתִּשְׁלָחֵנִי לְבַשְּׂרָם לֶעָתִיד לָבֹא, יַאֲמִינוּ בִּי אִם הַיּוֹם תַּעֲנֵנִי.

וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם. נָתַתָּ לָהֶם מָקוֹם לָסוּר מֵאַחֲרֶיךָ, וּבְיָדְךָ הָיָה לְהָכִין לְבָבָם אֵלֶיךָ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אִם לֹא תַּעֲנֵנִי, אַף אֲנִי אֶהְיֶה כּוֹפֵר וְאוֹמֵר, אַתָּה הֲסִבּוֹתָ אֶת לִבָּם, וְכֵן אָמַר משֶׁה: אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה, אַף אֲנִי כּוֹפֵר וְאוֹמֵר, לֹא ה' שְׁלָחַנִי לְדַבֵּר אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וְכָךְ אָמַר מִיכַיְהוּ: אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא דִּבֵּר ה' בִּי.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

קַבֵּל צְלוֹתִי יְיָ בְּאֶשְׁתָּא קַבֵּל צְלוֹתִי יְיָ בְּמִטְרָא וְיֵדְעוּן עַמָא הָדֵין בְּמֶעְבְּדָךְ לְהוֹן נִסָא אֲרֵי אַתְּ יְיָ אֱלֹהִים וְאַתְּ בִּרְחֵימְתָךְ יַתְהוֹן מִשְׁתְּאֵיל לְהוֹן בְּמֵימְרָךְ לַאֲתָבוּתְהוֹן לִדְחַלְתָּךְ וְאִינוּן יְהָבוּ יַת לִבְּהוֹן פְּלִיג:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ענני ה׳. בהורדת האש:

ואתה הסבות וכו׳. עבר במקום עתיד, ורצה לומר: בהנס הזה תסבב אליך את לבם, אשר היה עד הנה אחורנית, להפנות ממך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות: מ"ש וידעו כי ה' הוא האלהים הוא כפול עם מ"ש היום יודע כי אתה אלהים בישראל, ומז"ש ואתה הסבות את לבם אחורנית:

ענני באופן שידעו כולם כי ה' הוא האלהים, כי הגם שישיגו כי אתה אלהים ביניהם ואני עבדך, עדיין לא ידעו כי אלהי ישראל הוא הנמצא האחד מחויב המציאות שמהוה כל הוה ומקיים כל המציאות, כי יטעו שכחו כח מקבל מן הסבה העליונה, ועז"א ענני באופן שידעו כי ה' הוא האלהים, וז"ש חז"ל למה אמר ענני ב"פ ענני שתרד אש וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם, ר"ל שלא יאמרו שהורדת האש הוא ע"י כח א' מן השרים התחתונים ושהוא שר ישראל, ולכן מלא את התעלה מים כי הכשפים נבדקים במים כמ"ש חז"ל, ואתה הסבות אמר הטעם שישראל טועים ובלתי משיגים אלהותך הוא מצד שבראת את האדם באופן שלא ישיג שום דבר מן הקודם אל המאוחר ע"י מופת השכל רק מן המאוחר אל הקודם מן המסובב אל הסבה ולכן הוא מוכן אל הטעות והשגיאה בדברים העיונים, ועיין פירושי ישעיה (סי' מ"א כ"ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

וידעו העם הזה כי אתה ה' הוא האלהים. יכירו בזה כי אתה ה' הוא האלהים לבד ומה שנראה להם לפעמים שיענם הבעל בבא בקשתם הנה זה לא היה מהבעל אבל אותן הפעולות באו מאתך וכאילו הסיבות את לבם אחורנית בהשפע אותם הפעולות מאתך כי הם חשבו שיהיה בסבת הבעל והמשל הנה היתה אמונתם כי בעבדם הבעל תתן הארץ יבולה הנה בתת הארץ יבולה שהיה מגיע מהש"י התחזקו להאמין בבעל לחשבם כי מאתו נהיה זה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל