רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְרוּחַ גְּדוֹלָה. (תַּרְגּוּם:) מַשִּׁרְיַת מַלְאֲכֵי רוּחָא.
בְּרַעַשׁ. (תַּרְגּוּם:) מַשִּׁרְיַת מַלְאֲכֵי זִיעָא.
וְרוּחַ גְּדוֹלָה. (תַּרְגּוּם:) מַשִּׁרְיַת מַלְאֲכֵי רוּחָא.
בְּרַעַשׁ. (תַּרְגּוּם:) מַשִּׁרְיַת מַלְאֲכֵי זִיעָא.
וַאֲמַר פּוּק וּתְקוּם בְּטוּרָא קֳדָם יְיָ וְהָא יְיָ מִתְגְלֵי וּקְדָמוֹהִי מַשִׁרְיַת מַלְאֲכֵי רוּחָא מְפַרְקִין טוּרַיָא וּמְתַבְּרִין כֵּיפַיָא קֳדָם יְיָ וְלָא בְמַשִׁרְיַת מַלְאֲכֵי רוּחָא שְׁכִנְתָּא דַייָ וּבָתַר מַשִׁרְיַת מַלְאֲכֵי רוּחָא מַשִׁרְיַת מַלְאֲכֵי זִיעָא וְלָא בְמַשִׁרְיַת מַלְאֲכֵי זִיעָא שְׁכִנְתָּא דַיְיָ:
צא. צוהו לצאת מן המערה ולעמוד בהר לפני ה׳, כי כבוד השכינה תעבור לפניו:
והנה ה׳ עובר. אחר כל המחנות ההם:
ורוח גדולה. תרגום יונתן: משרית מלאכי רוחא. רצה לומר: מחנה מן מלאכי רוח עברו לפני ה׳, עד לא עבר כבוד השכינה:
לא ברוח ה׳. רצה לומר: בא אליו קול הנבואה ואמרה, שאין כבוד השכינה עוברת במחנה מלאכי הרוח:
רעש. תרגם יונתן: משרית מלאכי זיעא:
לא ברעש ה׳. קול הנבואה אמרה, לא ברעש ה׳:
מפרק. משבר, כמו (זכריה יא טז) ופרסיהן יפרק:
(יא-יג) השאלות: מה הורה במראה זאת, ולמה שאל שנית מה לך פה וכבר השיב על שאלתו:
ויאמר צא וכו', חוץ ממ"ש האלהיים כי ראה בזה המראה הגדולה שראה יחזקאל, שראה רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת, שהם שלשה קליפות הסובבות את האגוז והפרי, וכן ראה אליהו רוח, ורעש הענן, והאש, וראה שה' לא נמצא בם, כי הם מחיצות ומסכים בין הקדש, ומהם תצא הרעה, ואחרי האש ראה קול דממה דקה שהוא הנוגה הדקה ומתוכה כעין החשמל, חש ממלל, הדובר בלחש, שהוא הקול והדממה, ור"ל קול ודממה החשמל, ודקה שהוא הנוגה, אולם כפי הנגלה הראה לו כי במחנה רוח ורעש ואש אין ה' בם רק בקול דממה, וממנו ילמדו שלוחיו ונביאיו בל יסערו סער בל ירעשו רעש ובל יבעירו אש, כמו שעשה אליהו בקנאתו לה' צבאות שעצר את השמים ושחט את נביאי הבעל, כי ה' ישלח את נביאיו שיבואו אליהם בקול דממה, וימשכו את העם בעבותות אהבה ובדברים רכים:
ולא היה ברוח ה' כי אין מדרך הש"י שיביא הרעות אם לא לתכלית שיגיע מהם טוב ולפי שנתבאר לש"י שלא יהיו מקבלי' תוכחת לא רצה לענשם על אלו החטאים לפי מה שראוי אבל המתין להם אם ישובו מדרכם הרעה, והנה היה אחר הרוח רעש והוא מזיק כי הוא כלי להפכת הארצות, וזכר ג"כ שלא ברעש ה' כמו שזכרנו ברוח: