וַיַּעֲזֹ֣ב אֶת־הַבָּקָ֗ר וַיָּ֙רׇץ֙ אַחֲרֵ֣י אֵלִיָּ֔הוּ וַיֹּ֗אמֶר אֶשְּׁקָה־נָּא֙ לְאָבִ֣י וּלְאִמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לֵ֣ךְ שׁ֔וּב כִּ֥י מֶה־עָשִׂ֖יתִי לָֽךְ׃

לֵךְ שׁוּב. מֵאַחֲרַי.

כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ. שֶׁתָּבוֹא אַחֲרַי.

וּשְׁבַק יַת תּוֹרַיָא וּרְהַט בָּתַר אֵלִיָהוּ וַאֲמַר אֶנְשׁוֹק כְּעַן לְאַבָּא וּלְאִמָא וֶאֱהַךְ בַּתְרָךְ וַאֲמַר לֵיהּ אֱזֵיל תּוּב אֲרֵי מָה עֲבָדִית לָךְ:

אשקה נא. כדרך השואלים רשות ונפטרים ללכת מאתם:

לך שוב. לך לנשק אביך ואמך כאשר אמרת, ושוב אלי:

כי מה עשיתי לך. כי הנפלאות והניסים מה שעשיתי, אזי המה גם לך, רצה לומר: גם אתה תעשה כמוהם, אם תלך אחרי:

אשקה. מלשון נשיקה:

ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך. ירצה לפי מה שאחשוב לך לנשק אביך ואמך ושוב אחרי כי זה הוא מה שעשיתי לך ר"ל שכבר עשיתי זה להעיר אותך שתבא לחסות תחת כנפי: