אֶת אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן וְגוֹ', וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן וְגוֹ', וּמִשֶּׁחָרְבָה שִׁילֹה, לֹא הָיָה בַּיִת חָשׁוּב לַעֲבוֹדָה לְהַקָּבָּ"ה, וְעַתָּה כְּשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַבְּחִירָה, מִלֵּא הַקָּבָּ"ה אֶת דְּבָרוֹ לְגָרֵשׁ אֶת בְּנֵי עֵלִי.
וְתָרִיךְ שְׁלֹמֹה יַת אֶבְיָתָר מִלְמֶהֱוֵי כָהֵן מְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ לְקַיָמָא יַת פִּתְגָמָא דַייָ דִי מַלֵיל עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה:
מהיות כהן. רוצה לומר: מלשמש עוד בכהונה גדולה:
למלא את דבר ה׳. הסיבה הזו היתה למלאות דבר ה׳ וגו׳:
בשלה. בעוד היה המשכן בשלה, דבר ה׳ על בית עלי, שיוקח מהם כהונה הגדולה, ואביתר היה מבני עלי:
למלא. ענין השלמה:
למלא את דבר ה' אשר דבר על בית עלי בשילה. הוא מה שאמר השם ית' על בית עלי והקימותי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים והנה הוא מבוא' שמשיחו הוא המעולה שבכלם בחכמה בתבונ' ובדעת מכל אשר לפניו ואחריו והוא שלמה כי זה ראוי שיהיה נבחר להיות מלך כל הימים והוא שלמה שאמר עליו הש"י וחסדי לא יסור ממנו וגו' והוא היה משיח הש"י על יד צדוק הכהן ונתן הנביא:
