בְּנַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת. הֵם בְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת, שֶׁהָיוּ כָּל הַשָּׂרִים שֶׁל שְׁאָר הָאֻמּוֹת נוֹתְנִים בְּנֵיהֶם תַּחַת יָדוֹ עֲרֵבִים, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בוֹ.
מִי יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה. יַעֲרֹךְ לְצַוּוֹת אוֹתָהּ.
אָתָּה. צֵא אַתָּה תְּחִלָּה וְכֹה תְמִיתֶנּוּ (וְעַתָּה תָּרִיעוּ).
וַאֲמַר אַחְאָב בְּמַן וַאֲמַר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ בְּעוּלֵמֵי רַבְרְבֵי מְדִינָתָא וַאֲמַר מַן יְטַקִיס קְרָבָא וַאֲמַר אָתְּ:
במי. מי הם אשר יצאו בראש למלחמה, לשימסרו בידם:
בנערי שרי המדינות. משרתי שרי המדינות שבארץ ישראל והמה מתי מספר, ואינם מלומדי מלחמה, וזהו בכדי שיהיה הנס עוד יותר גדול להפליא:
מי יאסור המלחמה. ראש המלחמה נקרא אוסר, על כי מעמיד הוא את אנשי המלחמה, וקושר אותם באזהרות בעניני המלחמה, וכן (דברי הימים ב יג ג): ויאסור אביה את המלחמה:
ויאמר, במי מי ילך בראש למלחמה, בנערי שרי המדינות פי' רי"א שהם משרתי השרים שהיו פחותים ומועטים, מי יאסר את הצבא לפקדם ולהנהיגם:
בנערי שרי המדינות. ידמה שבני שרי המדינות היו גדלים עם המלך בשמרון והיו אצלו לערבון שלא ימרדו בו שריו:
