וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֡יו הֶעָרִ֣ים אֲשֶׁר־לָֽקַח־אָבִי֩ מֵאֵ֨ת אָבִ֜יךָ אָשִׁ֗יב וְ֠חֻצ֠וֹת תָּשִׂ֨ים לְךָ֤ בְדַמֶּ֙שֶׂק֙ כַּֽאֲשֶׁר־שָׂ֤ם אָבִי֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן וַאֲנִ֖י בַּבְּרִ֣ית אֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיִּכְרׇת־ל֥וֹ בְרִ֖ית וַֽיְשַׁלְּחֵֽהוּ׃ {ס}

וַיֹּאמֶר אֵלָיו. בֶּן הֲדַד, הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ עָמְרִי, אָשִׁיב לְךָ.

וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק. וּתְהִי מוֹשֵׁל בָּהּ, וְהִיא רֹאשׁ לְמַלְכוּתִי.

כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן. עִירְךָ עַל כָּרְחֲךָ, וְכָל זֶה הָיָה אוֹמֵר מִיִּרְאָה, אָמַר לוֹ אַחְאָב, וַאֲנִי בַּבְּרִית הַזֹּאת אֲשַׁלְּחֶךָּ.

וַאֲמַר לֵיהּ קִרְוִין דִנְסִיב אַבָּא מִן אָבוּךְ אָתֵיב וְשׁוּקִין תְּמַנֵי לָךְ בְּדַמֶשֶׂק כְּמָא דְמָנֵי אַבָּא בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנָא בִּקְיַם אֲשַׁלְחִינָךְ וּגְזַר לֵיהּ קְיָם וְשִׁלְחֵיהּ:

ויאמר. בן הדד אל אחאב:

וחוצות. בעיר המלוכה דמשק, תעשה לך שווקים, כאילו היתה עירך:

ואני בברית. זה מדברי אחאב שהשיב ואמר לו, כאשר תכרות לי ברית על זה, אז אשלחך לנפשך:

ויאמר עוד הסכיל שהוא רצה להכנע אליו קצת להשיב לו הערים, והוא השיב לו ואני בברית אשלחך אני איני מבקש דבר רק כריתת ברית לאחוה, ובזה שלחהו, ובאמת לא החזיר לו הערים וזה היה לו למוקש אח"כ (לקמן כ"ב) ורחמי רשעים אכזרי: