הַכֵּנִי נָא. סִימָן זֶה רַע עַל אַחְאָב, שֶׁאָמַר לוֹ הַנָּבִיא עַל פִּי הַגְּבוּרָה לְהַכּוֹת אֶת בֶּן הֲדַד וְלֹא הִכָּהוּ. וְאַף זֶה שֶׁאָמַר לוֹ הַנָּבִיא בִּדְבַר ה' הַכֵּנִי, וְלֹא הִכָּהוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרַע מִזֶּה, יִפָּרַע מֵאַחְאָב.
בִּדְבַר ה'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר שֶׁתַּכֶּה אוֹתִי.
וְגַבְרָא חַד מִבְּנֵי תַּלְמִידֵי נְבִיַיָא אֲמַר לְחַבְרֵיהּ בְפִתְגָמָא דַייָ מְחֵינִי כְעַן וְלָא אֲבָא גַבְרָא לְמִימְחֵיהּ:
מבני הנביאים. הוא מיכיהו בן ימלה (סנהדרין פט ב):
בדבר ה׳. בשליחתו של ה׳:
הכיני נא. הוא למשל על אחאב, שנצטוה להרוג את בן הדד:
וימאן. לא רצה:
(לה-מב) השאלות: למה הוכה הנביא בדבר ה' מה חטא ומה היה כוונת המשל הזה שהוא ספור בדוי:
ואיש אחד מבני הנביאים, כוונת הנבואה הזאת, כי בן הדד נלחם נגד אלהי ישראל, כמ"ש אלהי הרים אלהיהם, וה' הכה את עמו, רק איש אחד בן הדד שנשאר בחיים מסרו ביד אחאב וישראל להרגו, ויען שהוא איש מלחמתו של ה', שנמסר בידם לשמרו, אמר להם שבאם ימלט מידם יהיה נפש המלך תחתיו, (כמו שנהרג אח"כ ממנו) ועמו תחת עמו לבזה ולשלל, כמו שהיה ראוי שיבוזו את ערי ארם, ואחר שבערבות השמירה הלזו נכנסו המלך והעם, גם הנביא שהיה נמצא במלחמה ההוא וידע מדבר ה' נתחייב עונש על שלא מיחה במלך, וכדי שלא יוכה ע"י חיל ארם הקל ה' ענשו שיוכה בדבר ה' ע"י איש ישראל, ולכן אמר לרעהו בדבר ה' הכיני נא, כי נתחייב הכאה בדין, וספר במשל שהראשון לא שמע אל נבואתו ולא רצה להכותו ונענש ובזה הראו כי כשמצוה ה' להכות איש יענש הבלתי שומע בקולו, ובזה הראה לו כי יענש על שלא שמע לדברי ה' להכות את בן הדד: