וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵי־שָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ׃

עֲצֵי שָׁמֶן. (תַּרְגּוּם:) דְּאָעֵי זֵיתָא.

עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. וְרַגְלֵיהֶם בַּקַּרְקַע עוֹמְדִים, אֶחָד מִצָּפוֹן לָאָרוֹן, וְאֶחָד מִן הַדָּרוֹם, סוֹכְכִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו, אֹרֶךְ הַכְּנָפַיִם מְכַסִּים מִקְצָת (רֹחַב הַבַּדִּים), שֶׁהָאָרוֹן הָיָה נָתוּן אָרְכּוֹ לְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, וּבַדָּיו בּוֹלְטִין בְּפֶתַח הַדְּבִיר בַּפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הַפֶּתַח, וּבַדָּיו נְתוּנִין בְּרָאשֵׁי אָרְכָּן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי לְוִיִּם יְכוֹלִים לִכָּנֵס בֵּינֵיהֶם, כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר.

וַעֲבַד בְּבֵית כַּפּוֹרֵי תְּרֵין כְּרוּבִין דַאֲעֵי זֵיתָא עֲסַר אַמִין רוּמֵיהּ:

ויעש בדביר. בחלל בית קודש הקדשים:

קומתו. קומת כל אחד, והכרובים ההם עמדו בארץ (סוכה ה ב):

כרובים. צורת תינוק להם, כי תנוק הוא ׳רביא׳ בלשון ארמי (סוכה ה ב) עצי שמן תרגם יונתן: דאעי זיתא:

ויעש בדביר ספר שעשה שני כרובים שוים שזה גדר מלת שני בסמיכות להורות על השווי ושווי הזה היה רק במדתם, כי בענינם היה א' בדמות זכר וא' בדמות נקבה זה משפיע וזה מקבל, עז"א בד"ה ויעש כרובים שנים שמלת שנים בנפרד מורה על החילוק, כמ"ש בחבורי התו"ה פ' אחרי:

עשר אמות קומתו של כרוב האחד:

ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן. הנה עשה צורת כרובים מעץ שמן והוא ממיני הארזים והוא קד"י בלע"ז או פי"ן ויש ממנו שאינו עושה פירות ואולי מזה המין עשה זה או שלחו לו חירם ולא השחית שלמה בזה עץ מאכל גם יתכן שיהיה זה אחר שיבש האילן והנה הכרובים הם בצורת בן אדם מן הקטנים, וזכר שכבר היה עשר אמות כל אחד מהם בקומה ורוחב פרישת כנפיו גם כן עשר אמות והנה היו פני הכרובים האלו מביטים לפני הנכנס שם והכנף השמאלית מהאחד מהם נוגעת לכנף הימנית מהאחר ובזה יחזיקו כל רוחב הדביר מקיר אל קיר כי החלל שבניהם היה עשרים אמה, וזכר שכבר צפה אלו הכרובים זהב: