עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו. כְּשֶׁהֵן פְּרוּשׂוֹת, נִמְצָאוֹת כַּנְפוֹת שְׁנֵיהֶם שֶׁהָיוּ נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ, מְמַלְּאוֹת כָּל חֲלַל עֶשְׂרִים אַמָּה, וְגוּף הַכְּרוּבִים אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה, וְעוֹמֵד בְּנֵס.
וַחֲמֵשׁ אַמִין כַּנְפָא דִכְרוּבָא חָד וַחֲמֵשׁ אַמִין כַּנְפָא דִכְרוּבָא תִּנְיָנָא עֲסַר אַמִין מִקְצַת כַּנְפוֹהִי וְעַד קְצַת כַּנְפוֹהִי:
כנף הכרוב. רוחב הכנף מצפון לדרום:
השנית. מוסב על הכנף:
וחמש אמות וכו' וכל כנף היה מחזיק חמש אמות, עד שמקצה הכנף הא' עד קצה השני היה עשר אמות, והכנפים היו דבוקים בגב הכרוב זה אצל זה ובזה אצ"ל שהכרובים עמדו בנס ולדעת חז"ל היה גוף הכרובים כל אחד אמה ועמדו בנס:
