וַיָּ֗שׇׁב וַיִּשְׁלַ֛ח שַׂר־חֲמִשִּׁ֥ים שְׁלִשִׁ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑יו וַיַּ֡עַל וַיָּבֹא֩ שַׂר־הַחֲמִשִּׁ֨ים הַשְּׁלִישִׁ֜י וַיִּכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֣יו ׀ לְנֶ֣גֶד אֵלִיָּ֗הוּ וַיִּתְחַנֵּ֤ן אֵלָיו֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אִ֚ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים תִּיקַר־נָ֣א נַפְשִׁ֗י וְנֶ֨פֶשׁ עֲבָדֶ֥יךָֽ אֵ֛לֶּה חֲמִשִּׁ֖ים בְּעֵינֶֽיךָ׃

וְתַב וּשְׁלַח רַב חַמְשִׁין תְּלִיתָאֵי וְחַמְשִׁין דְעִמֵיהּ וּסְלֵיק וַאֲתָא רַב חַמְשִׁין תְּלִיתָאִין וּכְרַע עַל בִּרְכּוֹהִי לָקֳבֵיל אֵלִיָהוּ וּבְעָא מִן קֳדָמוֹהִי וּמַלֵיל עִמֵיהּ נְבִיָא דַייָ תִּיקַר כְּעַן נַפְשִׁי וְנַפְשָׁא דְעַבְדָךְ אִלֵין חַמְשִׁין בְּעֵינָךְ:

תיקר נא נפשי. תהא נפשי יקרה וחשובה בעיניך, לבל תמית אותי:

שר חמשים שלשים וחמשיו. הוא הפוך, כמו שר חמשים וחמשיו שלישים:

ויעל ויבא שר החמשים, עלה לבדו ובא לבדו, רצה לומר לא בא כבא עם צבא ומחנה להורידו בחזקה רק כבא לבדו לפייסו: