וַיַּ֣עַן אֵלִיָּה֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶם֒ אִם־אִ֤ישׁ הָאֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ־אֱלֹהִים֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃

וַאֲתֵיב אֵלִיָה וּמַלֵיל עִמְהוֹן אִם נְבִיָא דַייָ אֲנָא תֵּיחוֹת אֵשְׁתָּא מִן שְׁמַיָא וְתֵיכוּל יָתָךְ וְיַת חַמְשִׁין דְעִמָךְ וּנְחָתַת אֶשְׁתָּא מִן שְׁמַיָא וַאֲכַלַת יָתֵיהּ וְיַת חַמְשִׁין דְעִמֵיהּ:

ויען וידבר אליהם דבר אל כולם כי עתה עמד השר וחמשיו למטה והגם שזה לא העיז פנים כראשון בכ"ז אחר שחשב שאם עומד רחוק מאליהו לא יוכל לו, אמר אם איש אלהים אני גם זאת אעשה ולכן כתיב ותרד אש אלהים שמורה אש גדולה השורפת מרחוק: