וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃

קַדְּשׁוּ עֲצָרָה. הַכְרִיזוּ אֲסֵפָה, לִהְיוֹת נֶעֱצָרִים לְבֵית הַבַּעַל.

וַאֲמַר יֵהוּא זַמִינוּ כְנִשְׁתָּא לַבְּעָלָא וְזַמִינוּ:

קדשו עצרה. הזמינו יום, להיות כולם נעצרים ונאספים:

ויקראו. הכריזו יום קבוע:

קדשו. הזמינו:

עצרה. אסיפה וקבוץ, כמו (ירמיהו ט א): עצרת בוגדים:

ויאמר צוה להם שיקדשו עצרה לבעל היינו שיקבעו יום מועד בשבילו ויהיה היום ההוא מקודש ואסור במלאכה וכן עשו ויקראו יום חג ועצרה לבעל:

קדשו עצרה לבעל. זמנו וקראו יום שתהיו נעצרים בו כלכם לבעל: