צַדִּקִים אַתֶּם. כֻּלְּכֶם בְּעֵינֵיכֶם צַדִּיקִים, וּמַחֲזִיקִים אוֹתִי בְּחֶזְקַת רָשָׁע, עַל שֶׁהָרַגְתִּי אֶת הַמֶּלֶךְ, וְעַתָּה רְאוּ, הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדוֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ, אֶת כָּל אֵלֶּה מִי הִכָּה, אֲנִי לֹא הֲרַגְתִּים, אַךְ מֵאֵלֶּה תֵדְעוּ אֵפוֹא, כִּי גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ הִיא עֲלֵיהֶם, וְהַהוֹרְגָם צַדִּיק הוּא, וּמְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַמָּקוֹם.
וַהֲוָה בְּצַפְרָא וּנְפַק וְקָם וַאֲמַר לְכָל עַמָא זַכָּאִין אַתּוּן הָא אֲנָא מְרָדִית עַל רִבּוֹנִי וּקְטַלְתֵּיהּ וּמַן קְטַל יַת כָּל אִלֵין:
צדיקים אתם. רוצה לומר: הנה תחשבו שאתם צדיקים ממני, על שהרגתי את המלך, ומי הרג את כל אלה, הלא אנשי שומרון הרגום:
צדיקים אתם רצה לומר כי כפי הדין אם אומר תנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג את כולכם יהרגו כולם ואל ימסרו וכו' אלא אם כן חייב מיתה כשבע בן בכרי (כמ"ש הרמב"ם פ"ה מה' יסודי התורה), ואם כן מי הכה את אלה, ואתם צדיקים אתם, ושארית ישראל לא יעשו עולה, ואם כן:
