וְיֶ֩תֶר֩ דִּבְרֵ֨י יָרׇבְעָ֜ם וְכׇל־אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ וּגְבוּרָת֣וֹ אֲשֶׁר־נִלְחָ֔ם וַאֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֜יב אֶת־דַּמֶּ֧שֶׂק וְאֶת־חֲמָ֛ת לִיהוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּשְׁאַר פִּתְגְמֵי יָרָבְעָם וְכָל דַעֲבַד וּגְבוּרְתֵיהּ דְאַגִיחַ וּדְאָתִיב יַת דַמֶשֶׂק וְיַת חֲמָת לִדְבֵית יְהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל הֲלָא אִינוּן כְּתִיבִין עַל סְפַר פִּתְגָמֵי יוֹמַיָא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:

ואשר השיב. כי מלכי יהודה כבשו מאז חמת ודמשק, וחזר ארם ולקחום מידם, ועתה השיבם הוא ליהודה:

בישראל. רצה לומר: בכח גבורי ישראל אנשי בני עמו, ולא בכח אנשי יהודה:

השאלות: מ"ש ליהודה בישראל אין לו פירוש:

ואשר השיב מעת שגבר יואש על אמציה נכבשה שבט יהודה תחת מלכי ישראל, הן בימי אמציה שקשרו עבדים על אדוניהם, וגם אחרי מותו שמלך עוזיה לא התגבר לפרוק עול ירבעם עד כ"ז למלכות ירבעם כמו שיתבאר בס' שאחר זה, ולכן כשכבש את ארם השיב את חמת ודמשק שיהיה שייך ליהודה (כי כן היתה תחת רשותם בימי דוד כמ"ש ותהי ארם עבדים לדוד) והיתה יהודה ודמשק וחמת שתחת ממשלתה, כבושים לישראל, וזה שכתוב ליהודה וישראל כי יהודה היתה כאפרכיא נתונה עם מלכה תחת ממשלת ישראל: