וְאֶת־בְּנֵ֥י הַמַּכִּ֖ים לֹ֣א הֵמִ֑ית כַּכָּת֣וּב בְּסֵֽפֶר־תּֽוֹרַת־מֹ֠שֶׁ֠ה אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹא־יוּמְת֨וּ אָב֤וֹת עַל־בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֔וֹת כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ (ימות) [יוּמָֽת]׃

וְיַת בְּנֵי קַטְלַיָא לָא קְטַל כְּמָא דִכְתִיב בִּסְפַר אוֹרַיְתָא דְמֹשֶׁה דְפַקֵיד יְיָ לְמֵימָר לָא יוּמְתוּ אַבְהָן עַל פּוּם בְּנִין וּבְנִין לָא יוּמְתוּן עַל פּוּם אַבְהָן אֱלָהֵין אֱנַשׁ בְּחוֹבֵיהּ יְמוּת:

על בנים. בעבור בנים:

ככתוב בספר תורת משה והגם שחכמינו זכרונם לברכה דרשו לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים, זה הוציאו מיתור הכתוב איש בחטאו יומתו ופשוטו כפשוטו, ולכן הביאו סוף הכתוב כי אם איש בחטאו יומת:

ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה. זה לאות כי כונת הכתוב באמרו לא ימותו אבו' על בני' ובנים לא יומתו על אבות שלא יומתו האבות בחטא הבנים ולא יומתו הבנים בחטא אבותיהם: