הוּא־הִכָּ֨ה אֶת־אֱד֤וֹם בְּגֵי־[מֶ֙לַח֙] (המלח) עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְתָפַ֥שׂ אֶת־הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָהּ֙ יׇקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל. שֶׁהָיְתָה לּוֹ לְקִהוּי שִׁנַּיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: אַחֲרֵי בּוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֱדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שְׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְגוֹ'. וְהוֹכִיחוֹ הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ: יָדַעְתִּי כִּי יָעַץ אֱלֹהִים לְהַשְׁחִיתֶךָ, וּמַה הִיא הָעֵצָה, שֶׁהִשִּׁיאוֹ לְהִתְגָּרוֹת בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

הוּא מְחָא יַת אֱנַשׁ אֱדוֹם בְּגֵי מֶלַח עַסְרָא אַלְפִין וּכְבַשׁ יַת כְּרַכָּא בִּקְרָבָא וּקְרָא יַת שְׁמָה יַקְתְאֵל עַד יוֹמָא הָדֵין:

את הסלע. מבצר בנוי בסלע: