אָ֣ז יַעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָ֠ם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֙רוּ֙ עַל־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃

בְּכֵן סְלֵיק רְצִין מַלְכָּא דַאֲרָם וּפֶקַח בַּר רְמַלְיָהוּ מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל לִירוּשְׁלֵם לְאַגָחָא קְרָבָא וְצָרוּ עַל אָחָז וְלָא יָכִילוּ לְאַגָחָא:

ולא יכלו להלחם. לא התגברו במלחמה על ירושלים:

ויצרו. מלשון מצור:

ולא יכלו להלחם באמת נזכר בדברי הימים שארמים הכוהו, וכן מלך ישראל הכה בו מכה גדולה, רק אחר כך עלו על ירושלים עצמה ורצו לבטל מלכותו ולא עלה בידם, וכפי הנראה מישעיה סימן ז' עלה תחלה כל אחד בפני עצמו על ירושלים ולא יכלו להלחם ואחר כך התחבר ארם ואפרים ולא עלה בידם כמו שהתנבא ישעיה: