בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁ֠יב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְּהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹת (וארמים) [וַֽאֲדֹמִים֙] בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

בְּעִדָנָא הַהִיא אָתֵיב רְצִין מַלְכָּא דַאֲרָם יַת אֵילַת לַאֲרָם וְתָרֵיךְ יַת יְהוּדָאֵי מֵאֵילַת וַאֲרָמָאֵי אֲתוֹ לְאֵילַת וִיתִיבוּ תַמָן עַד יוֹמָא הָדֵין:

השיב וכו׳ את אילת. זו היא האמור למעלה (יד כב) אשר בנה עזריה והשיבה ליהודה, ועתה בא רצין והשיבה לארם:

וינשל. גלה משם היהודים, והאדומים ישבו בה כאשר ישבו בה מאז, טרם לקחה אמציה ולפי שבא ארם להחזיר לאדום, לזה אמר השיב לארם, כאילו היתה שלהם מאז, כי באו במקום אדום:

וינשל. ענין השלכה, כמו (דברים ז א): ונשל גוים רבים:

את אילת שבנה עוזיה וישיבה ליהודה השילו וגרשו היהודים משם ואדומים ישבו בה וכמ"ש בדברי הימים שגם אדומים באו ויכו ביהודה:

וינשל את היהודים מאילות. ר"ל שכבר השליכם וגרשם משם והוא אילת שבנה עזריה כמו שקדם: