מְלָכִים ב׳ י״ז · כ״ו

וַיֹּאמְר֗וּ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֮ לֵאמֹר֒ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר הִגְלִ֙יתָ֙ וַתּ֙וֹשֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם אֶת־הָאֲרָי֗וֹת וְהִנָּם֙ מְמִיתִ֣ים אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁר֙ אֵינָ֣ם יֹדְעִ֔ים אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲמַרוּ לְמַלְכָּא דְאַתּוּר לְמֵימָר עַמְמַיָא דְאַגְלֵיתָא וְאוֹתַבְתָּא בְּקִירְוֵי שֹׁמְרוֹן לָא הֲווֹ יָדְעִין יַת דִין אֱלָהָא דְאַרְעָא וְגָרֵי בְהוֹן יַת אַרְיְוָתָא וְהָא אִינוּן מְקַטְלִין יַתְהוֹן בִּדְלֵית אִינוּן יָדְעִין יַת דִין אֱלָהָא דְאַרְעָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויאמרו. עבדי המלך:

אשר הגלית. מבבל ומכותה וגו׳:

את משפט. חוק האלהים השוכן בהארץ ההיא:

וישלח. ולזה שלח בהם את האריות בעוד כאשר אינם יודעים משפט וגו׳, אבל כאשר ידעו, לא שלח בהם עוד [ואף כי מאז היו בארצם לא ידעו משפט ה׳ מכל מקום לא הקפיד על העבודת גלולים כי אם בהיותם בארצו המקודש, ולא בארץ העובדי גלולים]:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות: למה כפל לא ידעו את משפט וישלח בם את האריות, וחזר ואמר והנם ממיתים אותם כאשר אין יודעים את משפט אלהי הארץ:

ויאמרו וכו', לא ידעו וכו', רצה לומר שהאריות משחיתים בהם מצד שני ענינים, א. מצד השגחת ה' שעל ידי שלא ידעו משפט אלהי הארץ שלח בהם את האריות בכוונה להודיעם כי יש שופט ואדון בעולמו, ב. שעתה ששלח בהם את האריות אין צריך השגחה מיוחדת כי עתה האריות ממיתים אותם בעצמם כאשר אין יודעים את משפט אלהי הארץ וסר צילם וצלם אנושי מעליהם, ונחשבים כבהמה בעיניהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל