וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וַיֵּבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵפָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃

וְישְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד. הֵם, שֶׁאֲנִי הִתַּשְׁתִּי אֶת כֹּחָן לְפָנֶיךָ, וְאֵין הַגְּבוּרָה שֶׁלְּךָ, אֵין אַתָּה גִּבּוֹר, אֲבָל הֵם חַלָּשִׁים.

חֲצִיר גַּגּוֹת. הַמְמַהֵר לִיבַשׁ.

וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה. כַּשִּׁבֳּלִים הַשְּׁדוּפוֹת, בְּטֶרֶם יִתְקַשּׁוּ לָבֹא לִידֵי קָמָה.

וְיַתְבֵיהוֹן אִתְקַצַר חֵילֵיהוֹן אִתְבָּרוּ וּבְהִיתוּ הֲווֹ כְּעֵשֶׂב חַקְלַיָא וְכִירוֹק דִתְאָה כְּעֵשֶׂב אִגָרַיָא דְיִשְׁלוֹק עַד דְלָא מְטָא לְמֶהֱוֵי שׁוּבָלִין:

ויושביהן. יושבי הערים ההם, עשיתים להיות קצרה ידם מלהלחם למולך:

עשב שדה. כעשב שדה:

חציר גגות. כחציר הגדל על הגגות, שהוא חלש למאד:

ושדפה. כשבלים הנשדפים, טרם נגמר בשולם לבוא לכלל קמה, כי אז המה חלושים עד למאד, ורצה לומר: הנה אני הוא המתיש ומחליש לפניך כח העובדי כוכבים, ולא באה בעוצם ידך:

חתו. נשברו:

ושדפה. מלשון (מלכים א ח ל): שדפון ירקון, והוא לקות הזרע: