וַיְהִי֩ ה֨וּא מִֽשְׁתַּחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית ׀ נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְֽאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֤צֶר [בָּנָיו֙] הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵסַר־חַדֹּ֥ן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}

בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו. נֶסֶר מִתֵּבָתוֹ שֶׁל נֹחַ.

הִכֻּהוּ בַחֶרֶב. שָׁמְעוּ אוֹתוֹ שֶׁאָמַר לְשָׁחְטָן לְפָנָיו אִם יַצִּילוּהוּ, שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ שָׂרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁמֵּתוּ בְנֵיהֶם עַל יָדוֹ.

וַהֲוָה הוּא סְגִיד בֵּית נִסְרוֹךְ טַעֲוָתֵיהּ וַאֲדְרַמֶלֶךְ וְשַׁרְאֶצֶר בְּנוֹהִי קַטְלוֹהִי בְחַרְבָּא וְאִינוּן אִשְׁתֵּיזָבוּ לְאַרְעָא קַרְדוּ וּמְלַךְ אֵסַרְחַדוֹן בְּרֵיהּ תְּחוֹתוֹהִי:

בית נסרוך. נסר מתיבתו של נח היה לו לאלוה, ובעת אשר השתחוה לה, הכוהו בניו:

והמה. בני סנחריב אשר הכוהו: