מְלָכִים ב׳ ב׳ · ט״ז

וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֡יו הִנֵּה־נָ֣א יֵֽשׁ־אֶת־עֲבָדֶ֩יךָ֩ חֲמִשִּׁ֨ים אֲנָשִׁ֜ים בְּנֵי־חַ֗יִל יֵ֣לְכוּ נָא֮ וִיבַקְשׁ֣וּ אֶת־אֲדֹנֶ֒יךָ֒ פֶּן־נְשָׂאוֹ֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וַיַּשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הֶהָרִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ת (הגיאות) [הַגֵּיאָי֑וֹת] וַיֹּ֖אמֶר לֹ֥א תִשְׁלָֽחוּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ ה'. אֶפְשָׁר אֶמֶשׁ אָמְרוּ לוֹ: הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם ה' לוֹקֵחַ אֶת אֲדוֹנֶיךָ, וְעַכְשָׁיו נֶעְלָם מֵהֶם הֵיכָן הוּא, מְלַמֵּד, מִיּוֹם שֶׁנִּגְנַז אֵלִיָּהוּ הָלְכָה וְנִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִן הַנְּבִיאִים, וְשׁוּב לֹא הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְרֻבָּה בְּיִשְׂרָאֵל.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲמַרוּ לֵיהּ הָא כְעַן אִית עִם עַבְדָךְ חַמְשִׁין גַבְרִין בְּנֵי חֵילָא יֵיזְלוּן כְּעַן וְיִבְעוּן יַת רִבּוֹנָךְ דִלְמָא נַטְלֵיהּ רוּחַ מִן קֳדָם יְיָ וּרְמָהִי בְּחַד מִן טוּרַיָא אוֹ בְּחַד מִן חֵילַיָא וַאֲמַר לָא תִשְׁלְחוּן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בני חיל. אנשי חיל ובני כח, ללכת הנה והנה במעט זמן:

וישליכהו. חשבו שהרוח שבה אל האלהים, וגופו הושלך מת, ורצו לבקשו ולקברו:

לא תשלחו. כי ראה שעלה עם הגוף, ומגודל הענוה לא אמר להם מה שראה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הגאיות. מלשון גיא ועמק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

הנה, חשבו שגופו גם כן נפל מעליו כמו שנפלה אדרתו והרוח נשאו לאיזה מקום ורצו לקברו, כי לא ציירו לעצמם שגם הגוף יעלה השמים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

וישליכהו באחד ההרים או באחת הגאיות. ר"ל להתחבא שם כי היה רגיל אליהו בכך כמו שאמר עובדיה ורוח ה' ישאך אל אשר לא אדע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל