וְאִתְפְּנֵי יֹאשִׁיָהוּ וַחֲזָא יַת קִבְרַיָא דְתַמָן בְּטוּרָא וּשְׁלַח וּנְסִיב יַת גַרְמַיָא מִן קִבְרַיָא וְאוֹקִיד עַל אֱגוֹרַיָא וְסַאֲבֵיהּ כְּפִתְגָמָא דַייָ דְמַלֵיל נְבִיָא דַייָ דְאִתְנַבֵּי יַת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין:
בהר. של בית אל:
וישרוף. כי היו עובדי כוכבים:
אשר קרא. מאז בימי ירבעם קרא, ולתוספות ביאור אמר שוב, אשר קרא הדברים האלה:
ויפן יאשיה כי היה דרך עובדי אלילים לעשות בית הקברות סמוך למזבח ובמות אליליהם, כי היו דבוקים בטומאה, ומזה ידע שהיו הקברים מצד עובדי העגלים לכן וישלח ויקח את העצמות וכו' ובזה נתקיים נבואת הנביא בדבר ה':
ויקח את העצמות מן הקברים. זה לאות שלא היה משים שם רק עצמות החטאים ולזה לא הסכים לשרוף עליהם עצמות איש האלהים ומלטו עצמותיו עצמות הנביא אשר בא משומרון ולולי זה כבר היו עצמותיו נשרפים כי היה מנביאי ע"ג:
