מְלָכִים ב׳ כ״ג · ז׳

וַיִּתֹּץ֙ אֶת־בָּתֵּ֣י הַקְּדֵשִׁ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הַנָּשִׁ֗ים אֹרְג֥וֹת שָׁ֛ם בָּתִּ֖ים לָאֲשֵׁרָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים. בָּתֵּי הַזִּמָּה.

אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים. יְרִיעוֹת.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְתָרַע יַת בָּתֵּי הֶקְדֵשׁ טַעֲוָתָא דִי בְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ דִי נְשַׁיָא מָחֲיָן תַּמָן מְכוֹלִין לַאֲשֵׁירָתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בתי הקדשים. העשויים לשבת בהן, המיוחדים לעבודת האשרה:

בתים. רצה לומר: יריעות לתלות סביבה, ודוגמתו (שמות לז יד): בתים לבדים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ויתץ. מלשון נתיצה:

הקדשים. דבר המובדל מן האדם, ואף בעבור הטומאה והאיסור, נקרא בלשון קודש, וכן (דברים כב ט): פן תקדש המלאה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויתץ את בתי הקדשים ששם היו נשים מיוחדות לזנות ולארוג בתים ויריעות לכסות האשרה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית ה'. אפשר כי עם החזקה בפעולו' המגונות ההם החזיקו בזמה ובתועבות שהיו עושים שאר הגוים וידמה כי מעבדות קצת האשרות היה שיהיו שם מוכנים למשגל מגונה והנשים היו אורגות שם בתים בעבור האשרה והיו עושים יריעות יהיו מחיצה ובית לבאים לעבוד האשרה הפעולה המגונה וכבר זכר הרב המורה קצת מאותם המשגלים המגונים שהיו מנהג הקדומים מעובדי ע"ג להתנהג בהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל