מְלָכִים ב׳ ד׳ · ה׳

וַתֵּ֙לֶךְ֙ מֵֽאִתּ֔וֹ וַתִּסְגֹּ֣ר הַדֶּ֔לֶת בַּעֲדָ֖הּ וּבְעַ֣ד בָּנֶ֑יהָ הֵ֛ם מַגִּישִׁ֥ים אֵלֶ֖יהָ וְהִ֥יא (מיצקת) [מוֹצָֽקֶת]׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ. הַכֵּלִים.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲזַלַת מִלְוָתֵיהּ וַאֲגָפַת דָשָׁא בְּאַפָּהָא וּבְאַפֵּי בְנָהָא אִינוּן מְקַרְבִין לָהּ מָנַיָא וְהִיא מְרִיקָא מִשְׁחָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הם מגישים. את הכלים הריקים, כי היא לא זזה ממקומה עם האסוך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל