שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהֹוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃

אֶת הֶהָרִים. אֶת הָאָבוֹת.

הַגְּבָעוֹת. הָאִמָּהוֹת.

שְׁמָעוּ כְעַן יַת דַייָ אֲמַר קוּם דוֹן עִם טוּרַיָא וְיִשְׁמַעַן רָמָתָא קָלָךְ:

שמעו - ידבר עם ישראל בעד השם. וככה אמר לי: קום ריב - עם ישראל בהרים.

קום ריב את ההרים. אל הנביא אמר התווכח עם ישראל אל ההרים ר״ל הרם קול להתווכח בפרסום רב וישמעו ההרים והוא ענין גוזמא והפלגה:

ותשמענה וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

נא. עתה:

קום. הוא ענין זרוז:

ריב. ענין ויכוח:

את ההרים. אל ההרים:

שמעו נא, אחר שאמר (למעלה ג' א') שמעו נא ראשי בית יעקב, שרצה להתוכח עם ישראל לפניהם והם יהיו השופטים בדבר, כמ"ש הלא לכם לדעת את המשפט, והם לא רצו לשמוע, יאמר להם שה' בחר תחתיהם שופטים אחרים שישמעו טענתו וריבו ווכוחו, שהם ההרים והגבעות בפניהם יתוכח, וה' אמר להנביא קום ריב את ההרים, ר"ל שיריב ריב ה' בפניהם, ותשמענה הגבעות קולך הגם שראשי בית יעקב אינם רוצים לשמוע, הגבעות הם ישמעו קול הנביא: