שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהֹוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מ֣וֹסְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהֹוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃

שְׁמָעוּ טוּרַיָא יַת דִינַיָא דַייָ וְעִקְרַיָא מִיסוֹדֵי אַרְעָא אֲרֵי דִינָא קֳדָם יְיָ עִם עַמֵיהּ וְעִם יִשְׂרָאֵל עָבִיד תּוֹכֵחָה:

שמעו - הטעם: כמו האזינו, בעבור היותם עומדים. וככה: כי היא שמעה.

שמעו הרים. ר״ל וכה אמור שמעו הרים את ויכוח ה׳:

והאתנים מוסדי ארץ. הם ההרים שהם החזקים ומוסדי הארץ וכפל הדבר במ״ש:

ועם ישראל יתוכח. כפל הדבר במ״ש:

והאיתנים. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כ״ד):

מוסדי. מלשון יסוד:

יתוכח. ענין ברור דברים:

שמעו הרים, והאתנים, היינו ההרים התקיפים שהם מוסדי ארץ שהם מימות הבריאה שהיו היסוד לארץ בעת נולדה הארץ מן התהום.

כי ריב, יש לו ריב עמם על שחטאו כנגדו, ועם ישראל יתוכח להראות שהוא צדיק בריבו: