כִּֽי־תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃

כי תשב ללחום. לאכול:

כי, ושמת, אל - [א-ג] ג' דבקים.

ללחום - לאכל לחם.

בין תבין - לשון עיין וכן: אבינה בבנים, כלומר את העומדים לפניך להתענג במדת המאכל תבין בהם, וי"ו ושמת תחת או.

כי תשב ללחום. כאשר תשב לאכול לחם עם המושל בה הוא בעל הסעודה:

בין תבין. תן דעתך להבין את הדברים אשר לפניך להתבונן בהם אם עינו יפה או רעה:

כי תשב ללחום את מושל, כשתשב לאכול לחם עם מושל, א] <תבין מי היושב לפניך, ובל תשכח כי עם מושל אתה יושב, כי בשעת הסעודה ישכח לפעמים מוראו וכבודו ויתחייב בנפשו:

כי תשב ללחום את מושל. והוא מזון החכמה שיזונו בו עם המושל באדם והוא השכל הנה יקרא לך מהתישבותיך לקבל החכמה שתבין אח אשר לפניך: