אַל־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ בַ֝שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת׃

למוסר - שתביאו למקום מוסר החכמה ושלא תמנע מנער מוסר.

מוסר. הכאת שבט מוסר:

כי תכנו. אם תכנו בשבט הלא לא ימות בזה ורק הוא צער בעלמא:

אל תמנע מנער מוסר, אולם הנער, הגם שא"א לו לקבל אמרי דעת, וא"א שיביא לבו למוסר ע"י אמרי דעת שיירא מעונש ה' ורוממותו, בכ"ז אל תמנע מאתו מוסר הראוי לנער, שהוא מוסר בשבט.

כי תכנו בשבט לא ימות ואין סכנה בהכאתו, וא"כ הדבר רחוק מהפסד וקרוב לשכר, כי.

אל תמנע מנער מוסר. מפני צעירות ימיו כי בהכאתך אותו בשבט תשמרנו שלא ימות מיתת הגוף בלא ימיו ושלא ימות החלק אשר בו שאפשר שישיג החיים הנצחיים: