יָפִ֣יחַ כְּ֭זָבִים עֵ֣ד שָׁ֑קֶר וּמְשַׁלֵּ֥חַ מְ֝דָנִ֗ים בֵּ֣ין אַחִֽים׃ {פ}

יפיח - לשון דבור והכתוב פירש שהוא עד שקר.

יפיח וגו׳. ר״ל עד שקר מדבר כזבים ואחת היא:

בין אחים. בין אוהבים יגרה מחלוקת בספור לה״ר והיא השביעית הקשה מכולן כי בזה הורג שלשה את עצמו והמקבלו והנאמר עליו:

יפיח. ענין דבור ע״ש שבא בהפחת הפה:

יפיח כזבים עד שקר, שידבר כזב ומעיד שקרים בעניני האמונה, ונגד השביעית שהיא תועבת ה' אמר שנית ומשלח מדנים בין אחים: