וְאֶת־בְּכֹר֤וֹת בָּנֵ֙ינוּ֙ וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ כַּכָּת֖וּב בַּתּוֹרָ֑ה וְאֶת־בְּכוֹרֵ֨י בְקָרֵ֜ינוּ וְצֹאנֵ֗ינוּ לְהָבִיא֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ לַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַמְשָׁרְתִ֖ים בְּבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃

ואת בכורות בנינו ובהמתנו - רצה לומר בהמתנו בהמה טמאה, כי אחרי כן בכורות בקרינו וצאננו.

בכורות בנינו. ליתן פדיונו חמשת שקלים:

ובהמתנו. זה פטר חמור לפדותו בשה:

לכהנים. לתת לכהנים המשרתים חלף עבודתם:

ואת בכורות בנינו ובהמתנו, היינו בהמה טמאה, שא"צ להביא הפדיון לבית ה', ובכורי בקרינו להביא לבית אלהינו להקרבה:

ואת בכורות בנינו ובהמתנו. הם בכור אדם ופטר חמור וזכרם יחד לפי ששניהם נתנו לפדיון: