וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר שָׁמַ֣ע סַנְבַלַּ֗ט כִּֽי־אֲנַ֤חְנוּ בוֹנִים֙ אֶת־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּ֣חַר ל֔וֹ וַיִּכְעַ֖ס הַרְבֵּ֑ה וַיַּלְעֵ֖ג עַל־הַיְּהוּדִֽים׃

ויחר לו. בלב:

ויכעס וגו׳. הראה כעסו:

ויחר לו, (חרה לו הוא דבר שהורע בעיניו כמו ויחר לקין, ואמרו חז"ל ויחר לדוד שנשתנו פניו כחררה), והכעס הוא אם יתגלה לחוץ, ואחריו הלעג: