שְׁמוֹת א׳ · י״ג

וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

המצרים מעבידים את בני ישראל בפרך. רש״י מבאר ש״בפרך״ פירושו עבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברת אותו. אונקלוס מתרגם ״בקשיו״, בקושי. אבן עזרא מתאר את שלבי החמרת השעבוד: בתחילה העבידום לעשות מלאכתו, וכאשר ראה פרעה שלא נחלש ריבוים נתן רשות למצרים ולשריהם להעבידם יותר מן החוק המוטל על עבדים, וזוהי עבודת הפרך. הוא דוחה פירוש שקושר את המילה ל״פה רך״ ומעדיף את דרך התרגום. הפסוק מסמן את החרפת השעבוד לרמה של אכזריות ממוסדת, לאחר שהעינוי הקודם לא השיג את מטרתו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בפרך. בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, הַמְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף וּמְשַׁבַּרְתּוֹ (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאַפְלָחוּ מִצְרָאֵי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַשְׁיוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויעבידו. רעות רבות חדש עליהם, בראשונה לעשות מלאכתו, וכאשר ראה שלא חסר רבותם נתן רשות למצרים ולשריהם להעבידם יותר מחק העבדים, וזהו בפרך והוא כדברי המתרגם ארמית ולומר בפיוט פרוכים איננו נכון כלל, וכאשר ראה שלא יועיל זה, אז קרא למילדות שהן שרות על כל המילדות וצוה להרוג כל הזכרים הילודים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

בפרך - לשון שברון הוא. בתלמוד מפרכין באגוזים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּעֲבִידוּ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם מְבַזִּים עַצְמָם לִפְעֻלָּה פְּחוּתָה, שָׂמוּ אוֹתָם לַעֲבָדִים, וְזֶה כִּי כְּפִי מַה שֶׁהָיוּ מוֹסִיפִים חֲטָאַת עַל חֲטָאַת כֵּן אָבְדָה עֲצָתָם, וְיָצְאוּ מֵרָעָה לְרָעָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל