וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. מִכָּאן שֶׁאֵין דָּנִין בַּלַּיְלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י) אָמְרוּ שֶׁכָּל דַּיָּן הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר״. וְהַדָּבָר צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁמַּרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר שֶׁנִּזְכָּר בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ אֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּי כָּאן מַתְחִיל מִן הַבֹּקֶר וּמְסַיֵּם בָּעֶרֶב, וּבְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית מַתְחִיל מִן הָעֶרֶב וּמְסַיֵּם בַּבֹּקֶר. וְתַשְׂכִּיל וְתֵדַע כִּי זֶה הָעוֹלָם בִּכְלָל אֵינוֹ מִתְקַיֵּם כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אוֹ לְמַעְלָה, כִּי רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁתֵּף לוֹ גַּם מִדַּת הָרַחֲמִים, מִכָּל מָקוֹם גַּם מִדַּת הַדִּין בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, כִּי ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״ (משלי כט:ד). וּבַמִּדְרָשׁ (דברים רבה ה ד) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דִּין אֵין דִּין, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין דִּין יֵשׁ דִּין. כֵּיצַד? יֵשׁ דִּין לְמַטָּה, אֵין דִּין לְמַעְלָה; אֵין דִּין לְמַטָּה, יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה. וְעַל סֵדֶר זֶה הָעוֹלָם נָכוֹן, שֶׁאֵין שָׁעָה פְּנוּיָה בְּלֹא דִּין, כִּי יָדוּעַ שֶׁמִּדַּת הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה דַּוְקָא. אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵק הַדִּין בַּיּוֹם, הַיְינוּ כְּשֶׁאֵין דִּין לְמַטָּה בַּיּוֹם, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן גַּם בַּיּוֹם בֵּין הַתַּחְתּוֹנִים עַל הֶחָמָס שֶׁבֵּינֵיהֶם. אֲבָל אִם יֵשׁ דִּין לְמַטָּה בַּיּוֹם, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ גַּם דִּין לְמַעְלָה בֵּין שָׂרֵי מַעְלָה. וְאִם כֵּן, זְמַן דִּין שֶׁלְּמַעְלָה מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וּזְמַן דִּין שֶׁלְּמַטָּה מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב. וּמִטַּעַם זֶה הַדַּיָּן שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְחֵלֶק כְּחֵלֶק יַעֲמִידוּ יְסוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעוֹמְדִים עַל הַדִּין, כִּי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ וְשָׁמַיִם מִן הָעֶרֶב עַד הַבֹּקֶר, וּמַלְכֵי רַבָּנָן בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב. וּדְבָרִים אֵלּוּ עַתִּיקִים וּנְכוֹנִים, וְהוּא דָּבָר יָקָר.
מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: וְכִי אֶפְשָר לוֹמַר כֵּן? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ כוּ׳, אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָסַק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם. וְאִם כֵּן, מַהוּ זֶה שֶׁאָמַר יִתְרוֹ ״וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב״? הֲרֵי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה דָּן מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, אֶלָּא שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הָיָה דָּן כוּ׳, וּכְאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב הַיְדוּעִים בְּהוֹרָאַת הֵ״א הַיְדִיעָה, רֶמֶז לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְעוֹד קָשֶׁה, שֶׁהַפָּסוּק אוֹמֵר ״וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה״ (שמות יח:יג), וְיִתְרוֹ אָמַר ״וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ״ (שמות יח:יד) - לָמָּה הִזְכִּיר ״נִצָּב״ בִּמְקוֹם עֲמִידָה? וְכָאן הִקְדִּים לְשׁוֹן עֲמִידָה אֶל הָעָם, וְיִתְרוֹ הִקְדִּים הָעָם אֶל לְשׁוֹן נִצָּב.
וְנִרְאֶה לִי שֶׁלְּשׁוֹן עֲמִידָה שַׁיָּךְ בָּעוֹמְדִים לִפְנֵי הַדַּיָּנִים קֹדֶם גְּמַר דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יט יז) ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב״. וּלְשׁוֹן נִצָּב שַׁיָּךְ אַחַר גְּמַר דִּין, שֶׁדַּרְכָּם לַעֲשׂוֹת מְרִיבָה עִם הַדַּיָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א יב) ״טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם״. כִּי לְשׁוֹן ״נִצִּים״ וְ״נִצָּבִים״ מוֹרֶה עַל דִּבְרֵי רִיבוֹת, וְדָתָן וַאֲבִירָם יוֹכִיחוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ג יג) ״נִצָּב ה׳ לָרִיב וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים״. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְשׁוֹן ״הָעָם״ הוּא שֵׁם כִּנּוּי לָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בַּפָּסוּק ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים״ - ״אֵין הָעָם אֶלָּא רְשָׁעִים״ כוּ׳ (במדבר יא א). וְכֵן כָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁבִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵי דִּינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים (אבות א ח). לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן עַל תְּחִלַּת הַדִּין ״וַיַּעֲמֹד הָעָם״, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינָן רְשָׁעִים, אַךְ שֶׁהָעֲמִידָה לַדִּין גָּרְמָה לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין כִּרְשָׁעִים, לְכָךְ הִקְדִּים לְשׁוֹן עֲמִידָה לְ״הָעָם״. אֲבָל יִתְרוֹ מְדַבֵּר בְּאוֹתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת שֶׁעָשׂוּ עִם מֹשֶׁה אַחַר גְּמַר דִּין, שֶׁאִם הָיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם הָיוּ כַּצַּדִּיקִים, וּלְפִי שֶׁקָּרְאוּ תִּגָּר עַל הַדַּיָּן עַל כֵּן קְרָאָם רְשָׁעִים גַּם אַחַר גְּמַר דִּין. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ״, כִּי מִצַּד הֱיוֹתָם רְשָׁעִים עַל כֵּן נִצְּבוּ לָרִיב, כִּי כָל אִישׁ טוֹב מְקַבֵּל עָלָיו הַדִּין וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם הַדַּיָּן, עַל כֵּן הִקְדִּים ״הָעָם״ לְ״נִצָּב״.
וּלְהַנָּחָה זוֹ לֹא שָׁאַל יִתְרוֹ אֶל מֹשֶׁה עַל אֲרִיכוּת זְמַן הַדִּין כָּל הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה דָּן כָּל הַיּוֹם כִּי אִם זְמַן דַּיָּנִים, דְּהַיְינוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת. אַךְ שְׁאָלוֹ עַל מַה שֶּׁרָאָה שֶׁאַחַר גְּמַר דִּין נִצְּבוּ לָרִיב עִמּוֹ מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב, כָּל הַיּוֹם קָרְאוּ תִּגָּר עָלָיו. וְחָשַׁב יִתְרוֹ אוּלַי מֹשֶׁה עָשָׂה לָהֶם אֵיזֶה דָּבָר אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ הֵם מְרִיבִים עִמּוֹ. וְכָתוּב ״וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם״ (שמות יח, יד) - רָאָה וְהִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה בְּכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים אִם יוּכַל לִמְצֹא אֵיזֶה דָּבָר אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה לָעָם שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא. וּלְפִיכָךְ שְׁאָלוֹ ״וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם״ (שמות יח, יד), כִּי רָצָה לֵידַע אִם הוּא עוֹשֶׂה לָעָם אֵיזֶה דָּבָר זוּלַת הַמִּשְׁפָּט. וְאַחַר שֶׁלֹּא עָנָהוּ מֹשֶׁה, הֵבִין מִזֶּה שֶׁוַּדַּאי אֵינוֹ עוֹשֶׂה לָהֶם מְאוּמָה. וְאָז חָשַׁב יִתְרוֹ וַדַּאי עֲבוּר הַמִּשְׁפָּט הֵם מְרִיבִים עִמּוֹ, וְכָל הַיּוֹצֵא חַיָּב בְּדִינוֹ נִצָּב לָרִיב עִמּוֹ. עַל כֵּן שְׁאָלוֹ ״מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ״ (שמות יח, יד), כִּי אִלּוּ הָיוּ עִמְּךָ דַּיָּנִים רַבִּים, אָז לֹא הָיָה הַמִּתְחַיֵּב יוֹדֵעַ מִי מְחַיְּבוֹ וְעַל מִי יִצְעַק. וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדְּךָ, בְּסִבָּה זוֹ כָּל הָעָם, דְּהַיְינוּ הַפְּחוּתִים, נִצָּבִים עָלֶיךָ לָרִיב מִבֹּקֶר עַד עָרֶב.
