אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וַחֲזָא חֲמוּהִי דְמשֶׁה יָת כָּל דִי הוּא עָבֵד לְעַמָא וַאֲמַר מָא פִתְגָמָא הָדֵין דִי אַתְּ עָבֵד לְּעַמָא מָה דֵין אַתְּ יָתֵב בִּלְחוֹדָךְ וְכָל עַמָא קָיְמִין עִלָוָךְ מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא:
התחילו ללמודוַחֲזָא חֲמוּהִי דְמשֶׁה יָת כָּל דִי הוּא עָבֵד לְעַמָא וַאֲמַר מָא פִתְגָמָא הָדֵין דִי אַתְּ עָבֵד לְּעַמָא מָה דֵין אַתְּ יָתֵב בִּלְחוֹדָךְ וְכָל עַמָא קָיְמִין עִלָוָךְ מִן צַפְרָא עַד רַמְשָׁא:
וירא, את כל אשר הוא עושה לעם. שהוא מעמידם מערב עד בקר:
ורבינו שלמה אמר בעבור שמשה יושב לבדו וישראל נצבים ואין זה דרך מוסר ואין ספק כי מעלת משה גדולה לומר ככה כי הנה אהרן שהיה גדול לכל ישראל, והיה גדול בשנים ממשה הוא אומר לו בי אדני (במד' יב יא) ומשה עשה הדרך הנכונה, כי השופט יושב ובעלי הריב עומדים, וכן כתוב, ועמדו שני האנשים אשר להם הריב (דבר' יט יז) ולא אמר לו מדוע רק בעבור שהוא יושב למשפט לבדו ואין לו שופטים אחרים שיעזרוהו ואמר רבי מרינוס, כי מלת מדוע, כמו מַלֶכֶם (ישעיה ג טו) מַזֶה בידיך (למעלה ד ב) כי כל אחת שתי מלות וככה מלת מדוע מה דעתך לעשות ככה:
מדוע אתה יושב לבדך - ולפיכך כל העם נצב עליך מן הבקר עד ערב.
מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ. בְּעִסְקֵי צִבּוּר:
וְכָל הָעָם. הַצְּרִיכִים לְאֵיזוֹ סִבָּה לְהַקְרִיב מִשְׁפָּטָם אֵלֶיךָ, צְרִיכִים לְהַמְתִּין מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב:
אשר הוא עשה לעם שאלו טורדים את אלו ועומדים ומצפים כל היום מתי יבואו לדין לפניו.
מדוע אתה יושב לבדך לא הוכיחו על שהיה יושב והם עומדים, שהרי הדין כך הוא הדיין יושב ובעלי הדין עומדים כדכתיב ועמדו שני האנשים אשר להם הריב, גם לא היה ליתרו להוכיח איש גדול כמשה שהרי אהרן שהיה גדול ממשה שלש שנים אמר לו בי אדוני, אלא ה״ק מה דעתך לעשות שאתה יושב ודן לבדך, היה לך לחבר עמך הרבה חכמים להיות דנים עמך להקל מעליך ולא תשב בדין אתה לבדך, ומשה חשב בלבו ששאל לו יתרו למה היו עומדין עליו ועל זה השיבו כי יבא אלי העם וגו'.
מן בקר עד ערב. אעפ״י שאתה יושב בדין כל היום כולו אין אתה לבדך יכול להספיק לדון את כולם.