וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃

משה שומע לקול חותנו ועושה כל אשר אמר. אבן עזרא מבאר שהכתוב הזכיר את עצת יתרו ולא הזכיר את עצתו של משה עצמו, שהוסיף על עצת יתרו - שמינה שוטרים על השבטים לעשות מה שיצוו השופטים, וכן כתוב במשנה תורה ״ושוטרים לשבטיכם״, וכן ״שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך״. קבלת העצה מלמדת על ענוותנותו של משה, המנהיג הגדול, המקבל הדרכה מעשית מחותנו הנכרי בלא היסוס. משה אינו רק מאמץ את העצה כלשונה, אלא אף משכללהּ בהוספת מערכת של שוטרים לאכיפת פסקי הדין. כך הופכת הצעת יתרו למערכת שלטון ומשפט מסודרת בעם ישראל.